על מדף הספרים התורני ניתן למצוא סוגי ספרים שונים, שאם נרצה לפלחם לפי כותרת עימודית, נשייך אותם לקטגוריות שונות.
ישנו את הספר הרגיל והסטנדרטי, זה עם העימוד שוטף, זה המכונה טקסט רץ, בדרך כלל לא נסובו עליו הערות שוליים וטקסטים משניים. כולו מורכב מטקסט יחיד וראשי. אמנם, יכולים להיות בו גם כותרות, כותרות משנה, או כותרות צד, ואף להיות מעוטר בגרפיקה מתאימה. לדוגמאות עימוד שוטף לחץ כאן.
גולת הכותרת של עימוד הספר התורני, הינו כמובן ספר 'רב־טקסט', כאן יהיה נדרש את מלוא האומנות של מלאכת העימוד.
ספרי רב טקסט. כשמם כן הוא: ספרים מרובי טקסטים, כאשר הספר בנוי עם מסד של טקסט ראשי מרכזי, ועליו נסובים עוד מספר טקסטים של ביאורים או/ו הערות וכדומה. הדוגמה הנפוצה ביותר הינה מקראות גדולות, כאשר יש את החומש הניצב במרכז וסביבו נסובים הפירושים הרבים. להכללת ספר כ'רב־טקסט' יכנס כל ספר שמורכב משלושה טקסטים ומעלה. או אז אופן עימודו יצריך את ההשתמשות בטכניקות הייעודיות והמיוחדות לספר מעין זה. לדוגמאות רב טקסט לחץ כאן.
ישנם את ספרי התולדות או הסיפורים, כמו יומני מסעות, ספרי ביבליוגרפיה וכדומה. הם יצירה בפני עצמם. לרוב הם באים עם תמונות רבות ועיטורי גרפיקה, מה שיצריך התאמה בין השיבוצים ושילובי האובייקטים מצד אחד, והרמוניה עיצובית מצד שני. יש לספרים אלו חן מיוחד, הנשזר בעת עימוד הספר, דף אחר דף. לדוגמאות לחץ כאן.
תחום נוסף הוא מחלקת הסידורים והזמירות וכל דבר מעין זה. כאשר מעמדים סידור וכדו' זה כולל התבוננות מעמיקה ובניה פרטנית בכל עמוד ועמוד. ישנם נקודות רבות שיש לעכב עליהן את תשומת הלב, כגון תפילות מסוימות, (למשל קידוש), שאין מן הראוי שבאמצעם יהיה צורך להפוך דף, ועוד פרטים רבים שכדאי לתת עליהם את הדעת. לעיתים יהיה גם צורך להכריע בין שני צרכים המתנגשים ביניהם וסותרים זה את זה. לכן עימוד כזה, דורש מומחיות לגופו של ענין, ויחס מיוחד לכל עמוד. לדוגמאות עימודי סידורים לחץ כאן.
