טיפ: השתמשו בסגנונות בשביל העיצוב. כך יקל עליכם בלחיצה אחת לתת לכל דבר את העיצוב הרצוי לו. תוכלו בנקל להשתמש גם בצבעים, (דהיינו להגדיר לכל סגנון צבע יחודי), מה שיתן הבלטה לכל מאפיין ולכל עיצוב נדרש, ובכך גם תוכלו לקלוט מבעוד מועד פספוסים, כיון שעבודה בצורה זו (צבעונית), מבליטה בעיניים את הסגנונות שמוחלות על הפסקה או המילים.
אולם, זהירות! בעבודה עם סגנונות צריך לקלוט היטב את צורת העבודה.
ישנם סגנונות פסקה, וישנם סגנונות תו. צריך לדעת מתי והיכן להשתמש בכל סגנון. ישנם גם סגנונות מסוגים נוספים, (למשל סגנון תו ופסקה יחד), אולם לא כדאי להשתמש בהם מכיון שהם גוררים בעיות והתנגשויות.
כמו כן יש להיזהר מכפילויות. אם טקסט מסוג מסוים קיבל סגנון מסוים, תמיד הוא יקבל את אותו סגנון. יש להתמיד בכך, ולשים לב לדבר, בפרט אם עדיין איננו בקיאים מספיק בעבודה עם סגנונות. וזאת מכיון שיש מקומות מעידה רבים שעלולים לגרום לתוכנה להכפיל סגנונות לשם־מקביל או שם כמעט־זהה, ואנחנו חייבים אחידות לכל אורך הספר.
נקלעו לידינו ספרים רבים שהיו בקובץ כמה סגנונות מקבילים עם שמות כמעט זהים, כאשר העורך משתמש לכותרות מסוג מסוים פעם בסגנון זה ופעם בסגנון זה.
כמו"כ סגנונות עם שם זהה לחלוטין, אבל אחד, הסגנון היה מסוג "פסקה", והאחר מסוג "פסקה ותו", או "תו". כיון שמדובר בשני סוגי סגנונות, לא משנה שהשם זהה, דינם כשני סוגי עיצוב. והבלגן שנוצר בקובץ הוא גדול.
יש להגדיר מראש את סוגי העיצוב שיש במסמך, וליצור סגנון בהתאם, ולהשתמש באופן רציף ואחיד רק בהם.
וראה עוד בענין הסגנונות, בעמוד הדן בספר המורכב מקבצים מרובים.
