יש מקרים שניתן לתת עיצוב באופן אוטומטי, ללא החלת עיצוב מבדל על התווים או המילים הספציפיים.
למשל במקרה שננקט בעמוד הקודם, לסוגריים ולאות הערת השוליים, על אף שהם מקבלים בפרויקט זה קודים מיוחדים, עם כל זאת, במקרה דנן אין צורך בעיצוב מיוחד. וזאת, משום שהאות המפנה להערת השוליים ניתנת לחיפוש ע"י תוו יעודי של תוכנת וורד.
כמו כן, סוגריים ניתנים לחיפוש ע"י תווים כללים של התוכנה. ממילא, כאשר המעמד ירצה להצמיד אליהם את הקודים, הוא לא יהיה חייב לאתר אותם ע"י תכונות עיצוב, אלא הוא יוכל לעשות זאת ע"י תווים יעודיים שוורד מכיר.
אמנם באם העורך רוצה שחלק מהסוגריים יהיו בעיצוב רגיל וחלק יהיו בעיצוב מוקטן, או אפילו ששניהם יהיו בעיצוב מוקטן, אבל שחלקם יהיו בעיצוב של מראי־מקום (כגון כתב רש"י), וחלקם בעיצוב של הערת ביניים, בכזה אופן כן יהיה צורך, לפחות את אחד מתוך סוגי הסוגריים, להבדיל על ידי עיצוב מיוחד.
במקרה הצורך או באופן של ספק, ניתן להתייעץ עם המעמד מה מצריך נתינת עיצוב מיוחד, ומה ניתן להשאיר בעיצוב רגיל – שכן המעמד ממילא ימצא זאת ע"י פונקציות הידועות לו גם אם העיצוב הוא רגיל, וממילא חבל להתעכב ולשנות את העיצוב במקרים אלו, ולהעמיס על העבודה והקובץ.
