סקריפט זה נועד לשלב הראשון באינדיזיין, אחרי היבוא (או הדבקת הטקסט) מוורד.
צורת העבודה של הכנת הקובץ בוורד על ידי קודים נוחה מאוד, אף יותר מאשר הכנה על ידי סגנונות, בפרט שסגנונות לעיתים מכפילים את עצמם וסותרים את עצמם ויוצרים שיבושים רבים, ובמיוחד בקובץ שאוחד מכמה קבצים. ובנוסף, אם נכין את הקובץ על ידי קידוד, נוכל להחליט בכל שלב האם להשתמש בו בתג או באינדיזיין.
כמו כן, קידוד היא פעולה הנעשית בפשטות ובמהירות, יותר מאשר החלת סגנונות הדורשים בחירה מתוך רשימה. הפעולה נעשית במהירות על ידי תוכנת 'שימושי בוורד' בפונקצית תוסף ההחלפות הקיים שם. אבל גם באמצעות תיבת החיפוש הרגילה של וורד, היא נעשית בנוחות רבה.
במהלך היבוא לאינדיזיין, ניתן להפעיל את הסקריפט ולהמיר בלחיצת כפתור, את כל הקודים, הן לסגנונות פסקה והן לסגנונות תו.
הדיאלוג הראשי של הסקריפט נראה כך:
הלחצן השלישי מציג את כל הקודים הקיימים במסמך. ניתן להשתמש בו הן לפני הקידוד, כדי לקבל את רשימת הקודים, אבל הוא יעיל מאוד לאחר הקידוד, לבדוק שאכן המרנו את כל הקודים ולא נותר כל קוד במסמך.
הדיאלוג של החל סגנונות פסקה נראה כך:
בדיאלוג כותבים את הקוד הנדרש להחלפה, (הקודים צריכים להיות @ ואחריו 2 תווים, אולם בסקריפט רושמים רק את התווים שאחרי ה-@ ללא ה-@), וכן בוחרים את סגנון הפסקה שיוחל על קוד זה.
ניתן להוסיף שורות כמספר הקודים הנמצאים במסמך, וניתן גם להחליט להשאיר את הקוד במסמך גם לאחר החלת הסגנון, למשל על מנת להשתמש בו עבור שתילת גרפיקה.
בדומה לו נראה הדיאלוג של החל סגנונות תו:
בסקריפט קיים מנגנון המוודא שאינכם ממלאים בטעות קוד שלא קיים במסמך, או שאינכם ממלאים את אותו הקוד לשני סגנונות.
בנוסף, יש לזכור בהחלפת קודי סגנון שצריך תחילה לרשום את החיצוניים ואחר כך את הפנימיים, כיון שהחלפה אחרונה גוברת על המוקדמת. לכן, למשל, כאשר יש הדגשה ובתוכה סוגריים ובתוכה הפניה להערת שוליים, קודם את קוד ההדגשה, אחר כך את קוד הסוגריים, ורק אחר כך את קוד ההפניה להערת שוליים.
לדוגמה ניתן לראות להלן תמונה של קטע מעין זה, ואת סדר ההפעלה שנרשום בסקריפט:
